די לבזבז מקום על תהליך ייבוש החלקים
רוב המעבדות עדיין משתמשות בתנורים ענקיים לחימום. אתם יודעים אילו – תעלות ענקיות שמחממות את האוויר, בתקווה שהחום יחדור לשכבת הציפוי. זה איטי, לא יעיל, ובעצם זו בזבוז של אנרגיה ושל מקום יקר.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת. אנחנו משתמשים בגלי אינפרא-אדום בעלי עוצמה גבוהה. במקום לחמם את האוויר סביב החלק, גלי האינפרא-אדום חודרים ישירות לשכבת הציפוי ופוגעים בחומר הבסיסי ובשכבה עצמה בו-זמנית. זו דרך שונה לחלוטין להעביר חום.
צמצום שטח העבודה
כאשר משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה, אין צורך בתעלות ארוכות. אין צורך לחכות שהחום יחדור לחלקים באופן איטי.
גלי האינפרא-אדום מספקים אנרגיה מרוכזת. הם גורמים לחומרים המרכיבים את הציפוי להתאדות ולהתחבר זה עם זה במהירות. כך מתקבל אותו תוצאה, אך בזמן קצר בהרבה. זה אומר שאפשר לחסוך בשטח העבודה, ולעבד יותר חלקים בשעה.
איך זה עובד בפועל
אנחנו משתמשים במנורות קוורץ-הלוגן למערכות אלו. היתרון הגדול? הן מגיעות לטמפרטורה הרצויה תוך שניות. אין צורך לחכות שהתנור יתחמם.
ניתן גם להתאים את עוצמת האור למהירות העבודה. אם המערכת מאטה, ניתן פשוט להנמיך את עוצמת האור. זה מונע כוויות לחלקים.
דבר אחד שצריך לשים לב אליו: המחזירים. מכיוון שהמנורות יוצרות חום עז, אי אפשר לתת לחום להתפזר. אנחנו משתמשים בזהב או אלומיניום מלוטש כדי להחזיר את החום חזרה לחלקים. אם לא משתמשים במחזירים, מבזבזים כ-30% מהאנרגיה.
החסרונות
זו אינה פתרון פשוט. אם מעלים את עוצמת החום יותר מדי, עלולה להיווצר בעיה של יובש מהיר של החלקים, מה שגורם להיווצרות בועות או קריעות בציפוי. צריך למצוא את האיזון הנכון בין עוצמת האור למהירות העבודה.
בנוסף, המנורות נהיות חמות מאוד. חייבים לוודא שמאווררי הקירור מתאימים למערכת, אחרת יהיה צורך להחליף את המנורות יותר מדי פעמים.