סקירה בעולם האמיתי של מחממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום
בואו נדבר על מחממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום. בעצם, מדובר ברשתות עשויות פיברים של פחמן, המונחות בתוך צינורות קוורץ. אנו משתמשים בהם במצבים שבהם יש צורך בחום רב, וזה צריך לקרות מיד. בניגוד לסלילי מתכת הישנים, רשתות הפחמן אינן צריכות להגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד כדי לבצע את העבודה שלהן. הן פשוט פולטות יותר אנרגיה באמצעות קרינת אינפרא-אדום, בעיקר בטווח הגלים הבינוני-ארוך. זו דרך יעילה יותר להעביר חום.
בחירת ההספק הנכון
כשבוחרים מחמם, המתח וההספק הם אלו שקובעים את רמת החום. אם בוחרים צינורות בהספק גבוה – בדרך כלל 230V או 400V – אז יש הרבה אנרגיה בחלל קטן. זה מצוין לזמני טיפול מהירים. בין אם משתמשים בצינורות באורך 300 ממ או 500 ממ, ההספק לסנטימטר הוא זה שקובע כמה מהר החום יגיע לטמפרטורה הרצויה. אבל יש בעיה: צינורות בעלי צפיפות גבוהה דורשים הרבה אנרגיה. הם יוצרים לחץ רב על מקור האנרגיה. חשוב לוודא שהחיבורים שלכם יכולים לעמוד בעומס החשמלי, אחרת עלולה להיות שריפה. זו לא דרך נעימה לבלות יום שלישי…
המבנה: קוורץ וחיבורים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ כחלק החיצוני של המחמם, מכיוון שהיא מאפשרת לקרינת האינפרא-אדום לעבור דרכה מבלי לספוג את החום. בחלק מהמודלים שלנו יש אף ציפוי מיוחד שמחזיר את החום חזרה, מה שמגדיל את עוצמת החום. מבחינה חשמלית, אנו משתמשים בחיבורים מסוג R7 או Sk15. אלו הם הסטנדרט בתעשייה, כך שהם מתאימים לרוב התנורים התעשייתיים. בנוסף, הם מתאימים היטב. זה חשוב, כי אין צורך בחיבורים לא יציבים כשהמחמם חם.
שימוש בשטח
ניתן לראות מחממים אלו בקווי ייצור של פלסטיק. רשתות הפחמן מפיצות חום בצורה שוויונית יותר מאשר חומרים אחרים, כך שאין צורך לדאוג לנקודות חם שעלולות לפגוע בחומר. הם מגיבים במהירות רבה. רק חשוב לזכור שצינורות הפחמן רגישים יותר מצינורות פלדה. הם עלולים להישבר אם המכונה רועדת יותר מדי. כדי למנוע זאת, יש להשתמש בחיבורים שמפחיתים את הרעידות.